♡ ♡ 
בין שיגרה לתשוקה

" אבל אני אוהב להיות בבית
עם התה והלימון והספרים הישנים
כן, אני אוהב להיות בבית
עם אותה האהובה ועם אותם ההרגלים
אוהב להיות בבית" (אריק איינשטיין)

הרבה אנשים אוהבים להיות בבית.  ההרגלים שאנחנו יוצרים לנו עם השנים בבית מעניקים לנו ידיעה וקרקע בטוחה לנוע בתוכה. דבר המעניק לנו שקט וביטחון.
גם אני ובעלי אוהבים להיות בבית. בנינו לנו שיגרה מבורכת ואני מוקירה על כך יום יום. בשיגרה שלנו אנחנו צוות נפלא, מטפלים במשק הבית ביחד, לכל אחד יש את התפקידים הברורים שלו, אנחנו מטפלים בילדות שלנו ביחד, לוקחים החלטות בנוגע לחינוך שלהן, הערכים שאנחנו רוצים בבית ועוד אבל... עם הזמן שמתי לב שמשהו נעלם...

אנחנו אמנם מתפקדים כזוג אבל התשוקה שלנו הלכה ונעלמה... התחלתי לחקור את הנושא. אולי הירידה בתשוקה קשורה ללידות וזה עניין הורמונאלי? אולי לתפקיד ההורות שלקחנו על עצמינו, או התפקיד בעבודה שאנחנו מביאים הביתה? אולי הפסקנו להימשך זה לזו? ככל שיותר חקרתי את הנושא ככה הבנתי כמה הנושא הזה מדובר ושכיח ומה אפשר לעשות כדי לעורר את התשוקה מחדש.

בעצם התשוקה והשיגרה הן שתי שפות שונות והפוכות זו מזו. האחת מבקשת ידיעה בית וביטחון בעוד השניה ניזונה מריגושים והפתעות שלא ידועות מראש.

הצורך בשיגרה – הוא בעצם הצורך הבסיסי בביטחון. אנחנו מכירים בן אדם ועוד בפגישות הראשונות באופן לא מודע אנחנו מתחילים לדמיין איך יהיה לגור איתו? איזה מן הורה הוא יהיה? האם הוא מתאים לסולם הערכים שלי? האם אני יכול לבנות איתו בית? אנחנו מסגלים לעצמינו כללים שעוזרים לנו לבנות משהו משותף ויציב ביחד בתקווה שהיציבות הזאת תעניק לנו שקט. והיא אכן מעניקה לנו שקט מבורך וקרקע בטוחה לבנות בתוכה את חיינו המשותפים, לצאת לעבודה, להביא ילדים ועוד. לצורך הביטחון אנחנו מסגלים סדר יום ברור וידוע שעוזר לנו לנהל את חיינו.

הצורך בתשוקה – הוא תמצית החיים. הצורך לחיות, להעז, להביע את עצמי בדרכים שונות ומגוונות. התשוקה אינה יכולה להתעורר מתוך הצפוי והמתבקש. היא מתעוררת מתוך החדש והבלתי צפוי. כשאנחנו מכירים אדם חדש התשוקה בשיאה, הכל עדין לא ידוע, אנחנו סקרנים לגביו, משתפים, מקשיבים לסיפורים שלו, מתעניינים בו וגם הפוך, אנחנו מגלים לו  את עצמינו ובאים לידי ביטוי בדרכים שונות. וכשהצד השני מקבל אותנו כמו שאנחנו ואפילו מתאהב בנו אנחנו על גג העולם. אנחנו נראים, מקובלים ואהובים, אנחנו מצליחות לפתות ולכבוש את ליבו, הוא מחזר ומצליח לגרום לנו להתעניין בו. לתחושת ההצלחה בכיבוש גם יש קשר לתשוקה הבוערת בנו באותה התקופה.

ואז באופן הכי טבעי ואף אבולוציוני אנחנו מחפשים לבנות ביחד שיגרה. כזאת שגם תיתן לנו ביטחון ושקט בתוך התשוקה המטורפת והכמיהה זה לזו.
והשיגרה אט אט נבנית. אנחנו עוברים לגור ביחד, בונים לנו כללים משלנו, אפילו מתחתנים ומביאים ילדים ובהצלחה רבה אנחנו כצוות מגיעים לשקט ולשיגרה שייחלנו לנו בבית. אנחנו מתעסקים במירוץ החיים, יוצאים לעבודה מידי יום, מטפלים בילדים שלנו, מנהלים משק בית וחיים מיום ליום רק שבתוך השיגרה שבנינו התשוקה לעיתים הולכת ויורדת...

ממש פרדוקס הא? אז מה עושים כך שמצד אחד נשמור על השקט והביטחון שלנו ומהצד השני לא נניח לתשוקה שלנו לגווע?
התשובה קשורה לאיזונים. מצד אחד יש לנו בית ושיגרה מבורכת מצד שני אנחנו רוצים גם את התשוקה שמפיחה בנו חיים. כדי להחיות את התשוקה אנחנו צריכים להסכים לזוז מעט מהשיגרה שבנינו לעצמינו.

לצאת מהשיגרה: אחת לכמה זמן לצאת ביחד למקומות שעוד לא חווינו ביחד כדי להגביר את רמת הריגוש. אפשר אפילו לנסות להסכים לחוות חוויות שלא היינו זורמים עליהם ככה ביומיום שלנו. למשל אנחנו כאמור, אנשי בית ונוחות ולכן הבילויים המועדפים שלנו קשורים למסעדות, סרטים בקולנוע או בבית ומסעדות, אהה כן כבר אמרתי את זה... J כדי לזוז מהשיגרה לא מספיק לנו לעשות את אותם הדברים בביחד שלנו אז אנחנו יכולים לנסות ללכת לשיעור ריקוד ביחד או לבחור חדר בריחה ולעבור אותו ביחד, או ללכת להחליק על הקרח למרות שאנחנו לא ממש יודעים איך ואפילו מפחדים... כל חוויה חדשה שנעבור ביחד יכולה להגביר את הקירבה בינינו, ולעורר מחדש את התשוקה.

 להיות נוכח בחוויה עד הסוף: לצאת מהשיגרה זה אחלה אך לא מספיק רק לחוות את החוויה ביחד. על מנת שנוכל להחיות את התשוקה כדאי גם למצוא זמן אחרי החוויה וגם תוך כדי אם יש צורך לשוחח עליה, לשוחח עלינו בתוכה, לראות את הקושי של הצד השני, להסכים לפחד, להסכים לצחוק ולהשתטות, להסכים להיתמך.

הבנה, אהבה ואמפתיה הדדית: ככל שנהיה פתוחים יותר לקבל את כל מה שעולה מתוכינו בתוך החוויה ולשתף את הצד השני וככל שתהיה קבלה פשוטה של שני הצדדים לכל התכנים שעולים מתוך החוויה ככה תתאפשר אינטימיות קירבה ותשוקה מחודשת.

יוזמה הדדית: לשיגרה סיבות משלה להשאיר אותנו בתוכה ומאוד קשה כל פעם מחדש לצאת. זה דורש רעיון, תכנון, הסכמה של שני הצדדים, כוח פיזי ומנטלי ועוד ולכן, אנחנו קבענו שהיוזמה היא הדדית, פעם אני יוזמת ומארגנת לנו מפגש של ביחד ומיד אח"כ בעלי יוזם. ערכת I do לרענון השיגרה שיצרתי עוזרת לנו בסעיף הזה מאוד ומאפשרת לשנינו תמיד להיות במקום של נתינה וקבלה, להפתיע ולהיות מופתעים וגם לזרום עם מה שהצד השני מארגן.

 
אם כך לשיגרה ולתשוקה כוחות מנוגדים אבל שניהם נחוצים בזוגיות שלמה ומאושרת. אז אפשר לאהוב להיות בבית עם התה והלימון והספרים הישנים... ורצוי מידי פעם לרענן את השיגרה ולהעיר את התשוקה שכל כך בוערת בכל אחד מאיתנו ורק מחפשת מקום לבוא לידי ביטוי.

שלכם,
             יהל
י     

אהבתם?

שתפו אותי והשאירו תגובה :)
x

#{title}

#{text}

#{price}